<h1>רבינו ירוחם מישרים נ"ו ח"א</h1>
<h2>דף לז.</h2>
פשוט הוא בכמה דוכתי כי ראובן שחייב לשמעון מנה ולוי חייב לראובן שמוציאין מלוי ונותנין לשמעון מדר' נתן וכתב הראב"ד שמאח' שמשועב' לשמעון מדרבי נתן שאין ראובן יכול למחול ללוי והתוספות כתבו כי כמו שאם פרע לוי לראובן פקע שעבודו של שמעון כמו כן אם מחל לו והרשב"א כתב כל זמן שיש נכסים לראובן לא יגבה מלוי וכן עיקר.
<h2>דף מח:</h2>
בעל חוב כשאין ללוה מעות ולא טלטל גובה קרקע מן הבינונית של לוה. ואם התנה גובה מעדית לפי תנאו ושיגבה לו מה שירצה או שקיל ביוקרא דלקמיה ובעל חוב שבא לגבו' עדית קרוב ובינוני' רחוק גובה עדית קרוב גטין קמא. ולעולם אינו יכול לכופו בעדית ולא בזיבורית כי גם בבינונית אם יש לו הרבה שדות ממנו אינו יכול לכופו שיתן לו אלא אותו שדה שירצ' לוה וכן הדין שאינו יכול לכופו שיתן לו אלא בינונית כדינו כי יאמר חביבה עלי ואיני רוצה ליתן לך אבל גלה דעתו שרוצה למכור זיבורית או עדית לאחרי' או לי דמים מרובים כופהו שיתן אותה לו בשיוויה כן כתב הרא"ש וכן כתב הרב רבי יונה ואם בזמן הגבייה שהוא בתשרי הקרקעו' הם בזול וכשיבואו יומי ניסן יהיו יותר ביוקר יכול לכופו שיתן לו זיבורית כמו ששוה עתה אבל לא עדית לפי גרסא ראשונה בגמר' קמא שאמר הב לי זיבורית טפי פורתא לא גרסי' עדית ויש מי שכתב שיכול לכופו נמי שיתן לו מן העדית דגרסי שם או עדית בציר פורתא. ואם אתה רוצה זיבורית או עדית טול.
<h2>דף עח:</h2>
פריעת ב"ח בעל כרחו של מלוה הוי פרעון גטין. וכן בפקדון אם החזיר לו בעל כרחו דמפקיד ביישוב אין מחזיר במדבר הא ביישוב יכול להחזיר לו בע' כרחו וכן כתבו התוס'. זרוק לי חובי סתם והפטר וזרקו לו ונאבד או נשרף קודם שהגיע ליד המלוה פטור ואם אמר ליה זרוק לי חובי בתורת גטין וזרקו קרוב למלוה ונאבד פטור לוה כי אינו יכול לומר מלוה משטה הייתי כי זכה מלוה קרוב ללוה חייב מחצה על מחצה יחלוקו וכת' הרא"ש קרוב תוך ארבע אמותיו ואם רחוק יותר כל שיכול לשומרו נקרא קרוב שניהם יכולין לשומרו או אינן יכולין זהו מחצ' על מחצה ואם אמר זרוק לי חובי וזרקו תוך ד' אמותיו של מלוה פטור ואם לא אמר ליה זרוק לא נפטר אלא אם כן זרקו תוך חיקו של מלוה או תוך ידו גטין.
